הַחוֹלֶצֶת מוֹנָה מִשְּׁעַת מִיתָה. הַיּוֹצְאָה בְגֵט מוֹנָה מִשְּׁעַת נְתִינַת גִּיטָּהּ. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. מִשְּׁעַת נְתִינַת גִּיטָּהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִשְּׁעַת כְּתִיבָה. רַב וּשְׁמוּאֵל. רַב כְּרִבִּי חֲנִינָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר כְּרִבִּי יוֹחָנָן. מָתִיב שְׁמוּאֵל לְרַב. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר מִשְּׁעַת נְתִינָה. מִשּׁוּם מָה אַתְּ חוֹשֵׁשׁ. מִשּׁוּם שֶׁנִּתְייָֽחְדָה בֵּנְתַיִים. וְנִיחוּשׁ לָהּ לְגֵט יָשָׁן. מָתִיב רִבִּי חֲנִינָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר מִשְּׁעַת כְּתִיבָה. הָיוּ שְׁנֵי גִיטִּין. אֶחָד נִכְתָּב עַכְשָׁיו וְאֶחָד נִכְתָּב לְאַחַר זְמָן וְנִיתְּנוּ שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד. לַזּוֹ אַתְּ אוֹסֵר וְלַזּוֹ אַתְּ מַתִּיר. מִן דַהֲוָה מוֹתְבָה רַב לִשְׁמוּאֵל הָתִיב רִבִּי חֲנִינָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. מִן דַהֲוָה מוֹתְבָה רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי חֲנִינָה הָתִיב שְׁמוּאֵל לְרַב. וַהֲלָכָה מוֹנֶה לְגֵט מִשְּׁעַת כְּתִיבָה אִם לֹא נִתְייָחֵד עִמָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
והלכתא מונין לגט משעת כתיבה כו'. ולסתמא אין חוששין. וכן פסק בבלי שם לפי גירסת הרמב''ם ז''ל פי''א מהל''ג. אבל דעת הרא''ש ז''ל משעת נתינה וכתב וכן נהגו כל רבני צרפת ואשכנז:
לזו את אוסר ולזו כו'. דאין שניהן שווין בכתיבה ואיכא לעז דלאו כ''ע ידעי. וכן מקשי בבלי גיטין י''ח:
מאן דהוה מותבא כו'. מה שהקשה רב לשמואל התיב כו' כלומר זה הקושיא הקשה ג''כ רב לשמואל דס''ל כוותיה וכן מאן כו':
החולצת. מימרא בפני עצמה היא דהחולצת מונה ג' חדשים משעת מיתה. בבלי שם:
משעת נתינת גיטה. ולא משעת כתיבה ופליגי אמוראי בזה רבי חנינא כו'.
משום מה אתה חושש. דשמא נתייחדה עמו בין כתיבה לנתינה וא''כ הוי ליה גט ישן ופסול הוא כדאמרינן פ''ח דגיטין אלא ע''כ דאין חוששין לזה מן הסתם:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה סְתָם מִשְׁנָיוֹת דְּרַבָּנָן עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ רַבּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר. כָּל סְתָם מִשְׁנָיוֹת דְּרִבִּי מֵאִיר עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ רַבּוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי רִבִּי יוֹסָה לֹא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פַּלִּיג אֶלָּא דוּ חֲמֵי רוֹב סְתָם מִשְׁנָיוֹת דְּרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. הֵידֵינוֹ רַבָּה. רַבָּה דְמַתְנִיתָא רַבָּה דְאוּלְפָּנָא. 28b לֵית מִילְתָא דְרִבִּי לָֽעְזָר אָֽמְרָה רַבָּה דְמַתְנִיתָא. כְּרִבִי שִׁמְעוֹן דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אָמַר. יְאוּת סַבָּא יְדֵע פִּירקֵי גַרְמָה. נֹאמַר אוּלְפָּן קְבִיל מִן רַבָּה דְמַתְנִיתָא. כַּד שָׁמַע דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
סתם משניות דרבנן. כרבנן אתיא:
עד שיפרש לו רובו. כמו רבו:
לא דרשב''ל פליג. מטעמיה דנפשיה על רבי יוחנן רבו:
אלא דו חמי. שראה רוב סתם משניות אתיין אליבא דר''מ:
הידינו רבה. מי הוא הגדול:
רבה דמתני' רבה דאולפנ'. הרב של הבריית' או של הגמ' על מי לסמוך:
לית מילתא כו' כד שמע תני לה גרסינן. כלומר לא זה הדבר דאמר רבי לעזר לעיל דרבה דמתני' הוא עיקר דהרי כששמע זה הברייתא של ר''ח בשם ר''מ הוטב בעיניו:
ודחי לה נאמר אולפן קביל כו' בשם ר''מ. כלומר שקיבל מגמ' מרבה דמתני' זה ועל זה סמך:
חוּץ מִן הָאַלְמָנָה מִפְּנֵי הָאִיבּוּל. וְכַמָּה הוּא הָאִיבּוּל. שְׁלֹשִׁים יוֹם. הָדָא דְתֵימַר בַּנָּשִׁים. אֲבָל בָּאֲנָשִׁים שְׁלֹשָׁה רְגָלִים. בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בָנִים. אֲבָל אִם אֵין לוֹ בָנִים מִיָּד. בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ. אֲבָל אִם אֵין לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ מִיָּד. בְּשֶׁאֵין לוֹ בָנִים קְטַנִּים. אֲבָל אִם הָיוּ בָנָיו קְטַנִּים מִיַּד. כְּהָדָא. מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁלְּרִבִּי טַרְפוֹן. עַד כְּשֶׁהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אָמַר לַאֲחוֹתָהּ. הִכָּֽנְסִי וְגַדְּלִי אֶת בְּנֵי אֲחוֹתֵיךְ. אַף עַל פִּי כֵּן כְּנָסָהּ וְלֹא הִכִּירָהּ עַד שֶׁעָֽבְרוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשִׁים יוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא דתימר בנשים. ל'יום:
אבל באנשים. לא ישא עד ג' רגלים ודוקא בשיש לו בנים כו' בבלי מ''ק כ''ג אלא דמוסיף הכא אין לו מי שישמשנו וכ''פ הרמב''ם ז''ל בפ''ו מהל' אבל:
כהדא כו'. מפני שהיו לו בנים קטנים ובבלי שם גריס יוסף הכהן:
ולא הכירה. שלא בא עליה עד אחר ל' יום:
משנה: אַרְבָּעָה אַחִין נְשׂוּאִין לְאַרְבַּע יָשִׁים וָמֵתוּ אִם רָצָה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לְייַבֶּם אֶת כּוּלָּן הָֽרְשׁוּת בְּיָדוֹ. מִי שֶּׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים וָמֵת בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. הָֽיְתָה אַחַת כְּשֵׁירָה וְאַחַת פְּסוּלָה אִם הָיָה חוֹלֵץ חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה וְאִם הָיָה מְייַבֵּם מְייַבֵּם לַכְּשֵׁירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' ומתו. מפ' בגמ':
הרשות בידו. לכנוס את כולן והא דנקט ד' עצה טובה קמ''ל כי היכי דנמטייהו עונה בחדש. בבלי מ''ד. כלומר דלית ליה לגרועי בפחות מעונה בחדש אפי' הוא סתם אדם ולא ת''ח:
ביאתה כו'. בגמרא מפרש:
הלכה: אַרְבָּעָה מֵאַחִין כול'. דֶּלֹמָה. תְּלַת עָשָׂר אַחִין הַוְייָן וּמֵתִין תְּרֵין עָשָׂר דְּלָא בְּבִין. אַתְיוּן בְעַיּוּן מִתְייַבְּמָה קוֹמֵי רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי. אֵיזִיל ייַבֶּם. אֲמַר לֵיהּ. לֵית בְּחֵיילִי. וְהֵם אוֹמְרוֹת. כָּל חָדָא וְחָדָא אֲנָא מְזַייְנְנָא יַרְחִי. אֲמַר. וּמָאן זַייֵן הַהוּא יַרְחָא דְעִיבּוּרָא. אֲמַר רִבִּי. אֲנָא זַייְנְנָא יַרְחָא דְעִיבּוּרָא. וְצַלִּי עֲלֵיהוֹן וְאָֽזְלוּן לְהוֹן. בְּתָר תְּלַת שְׁנִין אָתוּן טְעִינִין תַּלְתִּין וְשִׁיתָא מֵייְנוּקִין. אָתוּן וְקַמְנוּ לָהֶן קוֹמֵי דָֽרְתָה דְרִבִּי. סָֽלְקִין וְאָֽמְרִין לֵיהּ. לְרַע קַרְייָא דְמֵיינוּקִין בְּעַייָן מִישְׁאוֹל בִּשְׁלָמָךְ. אוֹדִיק רִבִּי מַן כַּוְותָּא וְחַמְתּוֹן. אֲמַר לוֹן. מַה עִיסְקֵיכוֹן. אָֽמְרִין לֵיהּ. אֲנָן בְּעַייָן תֵּיתִין לָן הַהוּא יַרְחָא דְעִיבּוּרָא. וִיהִיב לְהוֹן הַהוּא יַרְחָא דְעִיבּוּרָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ארבעה מאחין כו'. כלומר ארבעה מאחין ומתו כו' קאמר במתני' דאלת''ה כי מתו כולן מאן מייבם. וכן בבלי שם:
דילמא. מעשה היה בי''ג אחין שמתו י''ב מהן בלא בנים:
לית בחיילי. אין בידי לפרנס כולן:
אנא. אני אפרנס חדש שלי:
אמר היבם ומאן כו'. ואמר רבי אני אפרנס חדש העיבור והתפלל עליהן והלכו להן:
אתון טעינין. באו טעוני' ל''ו תינוקות ועמדו לפני חצרו של רבי:
סלקין ואמרין ליה לר' לרע כו'. למטה כפר של תינוקות באין לשאול בשלומך:
אודיק. הציץ רבי מהחלון וראה אותם:
כְּתִיב וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן י֨י עִם עוֹבֵד אֱדוֹם בְּבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ י֨י וגו'. בְּמָה בֵּירְכוֹ. בְּבָנִים. הָדָא הוּא דִכְתִיב כֵּל אֵלֶּא מִבְּנֵי עוֹבֵד אֱדוֹם הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם אִישׁ חַיִל בַּכֹּחַ לַעֲבוֹדָה שִׁשִּׁים וגו'. דַּהֲוָות כָּל חָדָא מִנְּהֶן יָֽלְדָה תְּרֵיי בְכָל יַרְחָא. הָא כֵיצַד. טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהֹרָה שִׁבְעָה וִילֵדַת. טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהֹרָה שִׁבְעָה וִילֵדַת. שִׁית עָשָׂר לְכָל יֶרַח. לִתְלָתָא יַרְחִין הָא אַרְבָּעִין וּתְמַנְייָא. וְהוּא אֲשִׁתִּין. הָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע. 29a וְתַמְנוֹתֵהוֹן. הָא אֶשְׁתִּין וּתְרֵיי. הָדָא הִיא דִכְתִיב שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעוֹבֵד אֱדוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
והוא אשתין. ששה בנים שילדה לו אשתו:
במה בירכו בבנים כו'. וכן הוא בבלי סוף ברכות כדמפרש ואזיל:
ותמנותיהן. שמנה בנים הראשונים דקחשיב שם לעובד אדום הרי ששים ושנים:
אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. כְּתִיב וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל. בַּיִת שֶׁהוּא נִיתָּר בַּחֲלִיצָה אַחַת. אַף בְּבִיאָה כֵן. חֲלִיצָה פוֹטֵר וּבִיאָה פוֹטֵר. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר בַּחֲלִיצָה כֵּן אַתְּ אָמַר בְּבִיאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כתיב ונקרא וגו'. טעמא דמתניתין מפרש דביאתה וחליצתה של אחת מהן כו' בית שהוא ניתר בחליצה אחת קאמר קרא ולחלוץ לתרווייהו אי אפשר דבית א' הוא חולץ כו':
אף בביאה כן. דביאה של אחת מהן פוטרת דביאה פטור וחליצה כו' וילפינן ביאה מחליצה ובבבלי שם יליף ביאה מקרא דלא יבנה בית אחיו בית א' הוא בונה כו' והאי תלמודא ס''ל דללאו על החלוצה הוא דאתא ועיין בתו' שם:
וּמַהוּ לְהַעֲרִים. וְכִי רִבִּי טַרְפוֹן אֲבִיהֶן שֶׁלְּכָל יִשְׂרָאֵל לֹא הֶעֱרִים. קִידֵּשׁ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נָשִׁים בִּימֵי רַעֲבוֹן עַל מְנָת לְהַאֲכִילָן תְּרוּמָה. תַּמָּן אֵין כָּל אַחַת וְאַחַת רְאוּיָה לוֹכַל בִּתְרוּמָה. בְּרָם הָכָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאוּי לְייַבֵּם. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל עָֽבְדִין לֵיהּ כֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
ומהו להערים. לעשות הערמה לקדש כולן ולישא אחת מהן אם הוא צריך לכך:
ומביא ראיה מר''ט שהערים כו'. ודחי לה דתמן אין כל א' וא' כו' והי' מוכרח לעשות כן:
אבל הכא כל אחת כו' ראויה היא ליבם. ולישא כולן אי אפשר א''נ י''ל דעל יבמות מהרבה בתים קאמר:
עבדין ליה כן. שהערים לעשות כך:
משנה: הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא אֶת חֲלוּצָתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא אֶת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ יוֹצִיא וְהַוְולָד מַמְזֵר דִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַוְולָד מַמְזֵר. וּמוֹדִים בְּנוֹשֵׂא אֶת קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ שֶׁהַוְולָד מַמְזֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
קרובת חלוצתו. דאע''ג דמדרבנן היא בבבלי מתרץ לה דר''ע ס''ל דחלוצתו כאשתו דהכתוב קראה ביתו ודתנן לעיל החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת דחולצת לא אתיא כר''ע דלדידי' פטורה לגמרי:
בנושא קרובת גרושתו. דגרושתו כאשתו וקמ''ל דיש ממזר מחייבי כריתות:
מתני' כל שאר בשר. כל קורבה וכל שהיא בלאו ואפי' אין בה כרת:
מתני' לקיים דברי ר''י. ארישא קאי אמר שמעון בן עזאי לקיים דברי ר''י:
מא''א. הוא מיתת ב''ד:
חלוצתו. דקיימא עליה בלאו דלא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה:
מתני' המחזיר את גרושתו. משנישאת:
הלכה: הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ כול'. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. בְּלֹא כָךְ אֵינָהּ פְּסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. אֶלָּא פְּסוּלָה מִלּוֹכַל בִּתְרוּמָה. רִבִי זְעִירָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת בִּתָּהּ כְּשֵׁירָה לִכְהוּנָּה. וּמַאי טַעֲמָא. כִּי תוֹעֵבָה הִיא. תוֹעֵבָה הִיא וְאֵין הַוְולָד תּוֹעֵבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בלא כך כו'. בתמיה:
בתרומה. דתועבה כתיב:
בתה כשרה. וכן מסיק בבלי פ''ק דף י''א:
כל שחייבין עליו כרת. אבל לא חייבי לאוין:
מיתת ב''ד. פלוגתייהו מפרש בגמרא:
גמ' וכולהם. תנאי דמתני':
לא יקח וגו'. וסמיך ליה לא יבא ממזר:
שהוא בלא יבא. דסבר לה כרבי יודה דבאנוס' אביו הכתוב מדבר דהויא לה חייבי לאוין:
התיבון. לריב''ח הרי אלמנה לכ''ג שהיא בלאו וכמ''ד לר''ע דמודה באלמנה לכ''ג שאין הולד ממזר:
ומשני שנייא היא שפירש בה חלל. דכתיב ולא יחלל חילולין הוא עושה ולא ממזרות. וכרבי סימאי בבלי הכא דף מ''ט ובכתובות דף כ''ט:
שחייבין עליה כרת. דקסבר לה כרבנן דבשומר' יבם של אביו הכתוב מדבר:
הרי נדה. דח''כ ואין הולד ממזר:
שאר בשר. ובבבלי קאמר טעמא דהואיל ותפסי בה קידושין דכתי' ותהי נדתה עליו:
משנה: וְאֵי זֶהוּ מַמְזֵר כָּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְלֹא יָבוֹא דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָא. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר כָּל שֶׁחַייָבִים עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כָּל שֶׁחַייָבִים עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
קרובת חלוצתו. דאע''ג דמדרבנן היא בבבלי מתרץ לה דר''ע ס''ל דחלוצתו כאשתו דהכתוב קראה ביתו ודתנן לעיל החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת דחולצת לא אתיא כר''ע דלדידי' פטורה לגמרי:
בנושא קרובת גרושתו. דגרושתו כאשתו וקמ''ל דיש ממזר מחייבי כריתות:
מתני' כל שאר בשר. כל קורבה וכל שהיא בלאו ואפי' אין בה כרת:
מתני' לקיים דברי ר''י. ארישא קאי אמר שמעון בן עזאי לקיים דברי ר''י:
מא''א. הוא מיתת ב''ד:
חלוצתו. דקיימא עליה בלאו דלא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה:
מתני' המחזיר את גרושתו. משנישאת:
משנה: אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי מָצָאתִי מְגִילַּת יוֹחֲסִין בִּירוּשָׁלֵם וְכָתוּב בָּהּ אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ לְקַייֵם דִּבְרֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
קרובת חלוצתו. דאע''ג דמדרבנן היא בבבלי מתרץ לה דר''ע ס''ל דחלוצתו כאשתו דהכתוב קראה ביתו ודתנן לעיל החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת דחולצת לא אתיא כר''ע דלדידי' פטורה לגמרי:
בנושא קרובת גרושתו. דגרושתו כאשתו וקמ''ל דיש ממזר מחייבי כריתות:
מתני' כל שאר בשר. כל קורבה וכל שהיא בלאו ואפי' אין בה כרת:
מתני' לקיים דברי ר''י. ארישא קאי אמר שמעון בן עזאי לקיים דברי ר''י:
מא''א. הוא מיתת ב''ד:
חלוצתו. דקיימא עליה בלאו דלא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה:
מתני' המחזיר את גרושתו. משנישאת:
הלכה: אֵי זֶהוּ מַמְזֵר כול'. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי כול'. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה אוֹמֵר. וְכוּלְּהָם מֵאֵשֶׁת אָב לָֽמְדוּ. לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו. רִבִּי עֲקִיבָה דוֹרֵשׁ. מַה אֵשֶׁת אָבִיו מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא בְּלֹא יָבוֹא הַוְולָד מַמְזֵר. אַף כָּל שֶׁהוּא בְּלֹא יָבוֹא הַוְולָד מַמְזֵר. הָתִיבוּן. הֲרֵי אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. שַׁנְייָא הִיא שֶׁפֵּירַשּׁ בָּהּ חָלָל. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי דָרַשׁ. מַה אֵשֶׁת אָבִיו מְיוּחֶדֶת שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם הַוְולָד מַמְזֵר. אַף כָּל שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם הַוְולָד מַמְזֵר. הָתִיבוּן. הֲרֵי נִידָּה. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵין כָּתוֹב בָּהּ שְׁאֵר בָּשָׂר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דָּרַשׁ. מַה אֵשֶׁת אָבִיו מְיוּחֶדֶת שֶׁחַייָבִים עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין וְהַוְולָד מַמְזֵר. אַף כָּל שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין הַוְולָד מַמְזֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בלא כך כו'. בתמיה:
בתרומה. דתועבה כתיב:
בתה כשרה. וכן מסיק בבלי פ''ק דף י''א:
כל שחייבין עליו כרת. אבל לא חייבי לאוין:
מיתת ב''ד. פלוגתייהו מפרש בגמרא:
גמ' וכולהם. תנאי דמתני':
לא יקח וגו'. וסמיך ליה לא יבא ממזר:
שהוא בלא יבא. דסבר לה כרבי יודה דבאנוס' אביו הכתוב מדבר דהויא לה חייבי לאוין:
התיבון. לריב''ח הרי אלמנה לכ''ג שהיא בלאו וכמ''ד לר''ע דמודה באלמנה לכ''ג שאין הולד ממזר:
ומשני שנייא היא שפירש בה חלל. דכתיב ולא יחלל חילולין הוא עושה ולא ממזרות. וכרבי סימאי בבלי הכא דף מ''ט ובכתובות דף כ''ט:
שחייבין עליה כרת. דקסבר לה כרבנן דבשומר' יבם של אביו הכתוב מדבר:
הרי נדה. דח''כ ואין הולד ממזר:
שאר בשר. ובבבלי קאמר טעמא דהואיל ותפסי בה קידושין דכתי' ותהי נדתה עליו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source